בשנת 1998 פנו אלי האוצרים אייל בן דב ויעל כץ בן-שלום בהצעה להשתתף בתערוכה בה יציגו אמנים חילונים, דתיים וחרדים. כותרת התערוכה הזמינה התייחסות למגזרים השונים ולאינטראקציה ביניהם. היה ברור לי שאני מעוניין לגעת בסטריאוטיפים ובסטיגמות שאופפות כל מגזר בעיני האחר.
במהלך התחקיר לקראת הצילומים התוודעתי לאחד האמנים שהציגו בתערוכה - מוטה ברים. מוטה סיקרן אותי במיוחד. הוא נראה פחות או יותר בן גילי, נולד וגדל במשפחה חסידית ותיקה, אדם פתוח שהשיחה איתו קולחת. מצד אחד הוא לימד ב״חיידר״, ומהצד האחר הוא צייר טבע דומם ואף ציור פיגורטיבי, שהיה רחוק ממה שציפיתי. כששאלתי אם יהיה מוכן להחליף בגדים עם אדם חילוני, לצורך הפקת העבודה עליה חשבתי – הסכים ללא היסוס (מוטה נשאר צייר פעיל, המציג תערוכות בשדה האמנות הישראלי).
המכשול הגדול היה לאתר צעירה דתית-לאומית שתסכים להחליף בגדים עם בחורה חילונית לצורך התצלום. נערות רבות חששו לתגובות בבית הספר ומהחברה בכלל. אפילו כשהיתה נכונות מצד ההורים, החשש גבר על הסקרנות. בת אל חכם התגלתה כנערה חיננית עם אומץ לב וסקרנות.
נראה כי העבודה זלגה משדה האמנות לשדה התרבות והאקטואליה. פרדי גרובר פרסם כתבה על מוטה ב"חדשות יום שישי" של ערוץ 1, בה תיעד את תהליך הצילום אצלי בסטודיו. לאורך השנים העבודה סוקרה והוצגה פעמים רבות בתקשורת, בתערוכות ובפרסומים שונים.
