ההזמנה להקים את סוכת הצילום בפסטיבל האמנות "שבע מוזות בשבע סוכות" הדליקה אותי מיד. הפסטיבל הזמין שבעה יוצרים מתחומים שונים לקבל סוכה בגודל 3x3 מטרים ולהציג בה תערוכה או פרויקט במשך שני ימי התרחשותו. הפעולה המתבקשת, לכאורה, הייתה לתלות עבודות בסוכה כדי לחשוף אותן בפני קהל המבקרים. במקום זאת מצאתי בהזמנה הזדמנות לחשוב על עבודה תלוית מקום (Site specific), בשיתוף הקהל, שתאפשר אינטראקציה ותוליד תוצרים שיתהוו במהלך ימי הפסטיבל.
חשבתי על הרחבה, או אדפטציה, של העבודה שהצגתי ב-1998 בבית האמנים בירושלים. כך החלטתי לחלק את הסוכה לשלושה חללים: באחד הצבתי קולבים עם שלל סטים של בגדים, המייצגים באופן סטריאוטיפי סקטורים שונים בחברה הישראלית, השני תפקד כתא הלבשה והשלישי כסטודיו לצילום ולהדפסה.
מבקרי הפסטיבל הוזמנו להחליף את זהותם החיצונית, ולהיכנס לרגע לדמות אחרת. כל משתתף צולם לפני ואחרי ההחלפה, תוך שהוא בוחר משפט המתייחס לדמות המסוימת אותה בחר לגלם. תוך זמן קצר התמונות הודפסו ונתלו על גבי פאותיה החיצוניות של הסוכה. כל משתתף גם קיבל מגנט למקרר עם הדימוי שצולם. האינטראקציה האינטנסיבית עם קהל מגוון, והשיחות שנרקמו סביב שאלות של זהות, סטריאוטיפים, סטיגמות, צילום ואמנות, היוו עבורי חוויה מתגמלת ומעשירה במיוחד.
